מרגישה תקועה?

את עובדת מדינה, לא מעט שנים, ובזמן האחרון את מוצאת את עצמך חושבת ואומרת את המשפטים הבאים:

"אני כבר שנים באותו תפקיד/אותו משרד/אותו מתח דרגות/עושה את אותה העבודה."

"אני מרגישה שאני חייבת שינוי ולא יודעת איך להתחיל... וממילא, כל המכרזים תפורים, אז למה להתאמץ ולהתבאס?"ומצד שני, אם לא אנסה להתמודד על מכרזים עכשיו, מתי אעשה זאת? אני לא נעשית צעירה יותר..."

מה, אישאר עד הפנסיה באותו תפקיד? אפרוש ואנסה בחוץ? אמאלה, מפחיד נורא..."

המציאות של עובדות ועובדי מדינה לא פשוטה:

רבים מאתנו הגענו מתוך תחושת שליחות, רצון להשפיע ולעשות טוב, ואז, עם השנים, מתחילים להשחק.

המערכת כבדה ובירוקרטית, אפשרויות הקידום מוגבלות, השינויים איטיים, הממונים מתחלפים לעיתים תכופות, קולגות וחברים מתקדמים, הפוליטיקה הארגונית מתישה והעבודה השוטפת כבר לא מרגשת.

עומס עבודה, חוסר הערכה מצד הממונים, תחושה של פוטנציאל לא מנוצל, שעמום, תחושת פספוס ומיצוי ועייפות החומר, מה עושים?  

ספוילר - לא חייבים לחכות לנקודת השבירה, למדרון התלול, עדיף להתחיל להתארגן ולפעול קודם לכן.

הכנתי לכן רשימה פרקטית, גם מתוך ניסיוני שלי כשהגעתי למצב הזה וגם מהידע המצטבר שלי בשירות המדינה ומעבודה עם עשרות רבות של עובדי מדינה שהעזו ועשו את השינוי.

איך מתחילים?

💡 לעצור רגע ולעשות בירור פנימי אמיתי - מה אני רוצה? אפשר ממש לחשוב ולהתעמק, איפה ארצה להיות עוד 5 שנים מהיום? איך יראה יום עבודה שלי?

💡 לבדוק מהן החוזקות והכישורים שלי (לפעמים שכחנו מהם).יש דרכים רבות - לעשות לעצמו SWOT, לעשות את תרגיל המראה: בקש מ 5 אנשים קרובים לנו (משפחה, חברים, קולגות) לציין 5 חוזקות שלנו, זה מאיר עיינים ומאוד מחזק, מניסיון.

💡 לשוחח עם אנשים בתפקידים אחרים/מקבילים וללמוד על אפשרויות חדשות. זה הזמן להשקיע ב networking,לשתף חברים ומכרים ברצון שלכן בשינוי, אל תתביישו ואל תהססו, אנשים מטבעם שמחים לסייע.

💡 להתחיל לחפש מידע על מכרזים ותפקידים מעניינים. איך עושים את זה? בהנחה שהרצון הוא לשינוי וקידום בתוך שירות המדינה, להכנס למערכת המכרזים המקוונת של נש"מ מדי שבוע, לפלטר (לסנן מה שרלוונטי לכן) ופשוט להיות על זה.

💡 להתחיל ולטייב את קורות החיים. יש מצב שהם מזמן לא מעודכנים ובטוח שאפשר לשדרג אותם כדי שיהיו מקצועיים ואטרקטיביים יותר. אם כבר יש משרה אליה תרצו לגשת, נהדר, בצעו את ההתאמות הנדרשות וגם אם לא, זה הזמן להתניע ולא לחכות לרגע האחרון של הגשת המועמדות.

💡 להחליט ללמוד קורס מקצועי, לעשות הכשרה מסוימת, כל מה שיכול לקדם ולהעשיר את ארגז הכלים שלכן. כשהחלטתי לפרוש משירות המדינה וידעתי שארצה לעבוד עם אנשים בתהליכי שינוי, התחלתי ללמוד אימון ואכן כיום אני מסתייעת מאוד בעבודתי הנוכחית בכל מה שלמדתי. 

💡 לחשוב איך ואיפה אני יכולה להשפיע באמת, לקחת על עצמי פרויקט בעבודה, לצבור ניסיון בתחום חדש, להתחיל להתנדב בנושא שמעניין אותי, לא תאמינו כמה אפשרויות קיימות, צריך רק לרצות ולפקוח את העיניים. .

💡 לבנות תוכנית עבודה אישית לשנה הקרובה - לחשוב על מה אני רוצה, מה צריך כדי להגיע לשם, עם מי לדבר, מה ללמוד, מהן אבני הדרך ולהתניע, גם אם הדרך תארך עצם התנועה קדימה מבורכת ומחזקת.

💡 הלך רוח חיובי ופרואקטיבי - ברגע שהתקבלה החלטה על הרצון בשינוי, היא חייבת להיות מגובה באופטימיות, עשייה, ידיעה ברורה שעוד נכונו לנו אכזבות וכישלונות ועדין, אנחנו מתקדמות, מנסות ובסוף גם מגיעות. 

💡 לסיכום - כל אחת מהפעולות הללו מקדמת אותנו לכיוון הרצוי, כולן ביחד הן כח אדיר, צריך להתחיל, להזכיר לעצמו לכל אורך הדרך שכל מסע מתחיל בהחלטה ובצעד הראשון, לפרגן לעצמנו על ההצלחות ולהמשיך.מה עוד נראה לכן שכדאי לעשות?

אשמח לשיתופים.

וכתמיד אני כאן, לשאלות, התייעצויות וחיזוקים.

שלכן, מירב 💙

בתמונה - אני עם הפנים לאופק...  😉