בלוג

את עורכת דין מעולה. את חיה ונושמת טיעונים, ניסוחים, דיונים משפטיים וחקירות נגדיות. הביטחון שלך מתבסס על מקצועיות, על היכרות עם החומר ועל היכולת שלך לבנות טיעון מנצח. אבל עכשיו, לקראת ועדת הבוחנים למשרה בשירות המדינה, הבטן קצת מתהפכת. זה טבעי לגמרי. כי החדר הזה, על אף שגם בו יושבים אנשים ושואלים שאלות, פועל לפי חוקים אחרים. כאן, המטרה היא לא לנצח בוויכוח, אלא להיבחר. מניסיוני בכמאה ועדות בוחנים, ועדות למשרות המיועדות לעורכות דין מציבות אתגר ייחודי. בואי נפרק אותו. אני מירב שגי

אמאלה, זה קרה. את בעיצומה של תשובה מבריקה בוועדת הבוחנים, מרגישה שאת בשיא שלך, ופתאום – כלום. המוח פשוט נמחק. ריק. בלק אאוט טוטלי. לחלופין, את מרגישה שאת ממש בדרך לפואנטה, בדיוק עמדת לומר את מה שהתכוננת אליו כל כך ויו״ר הוועדה קוטע אותך במשפט חד: ״תודה, הבנו״. הבטן מתהפכת, חוט המחשבה נקטע, הלחץ עולה והפאניקה מתחילה לזחול. מה עושים עכשיו? קודם כל, נשימה עמוקה. מה שאת מרגישה הוא נורמלי לחלוטין. זה קורה למועמדות הטובות והמנוסות ביותר. אני, מירב שגיא יהודיין, שישבתי בכמאה ועדות ב

אז למה לא זכיתם, בעצם? שתי אמיתות שחיות זו לצד זו התחושה הזו מוכרת לי היטב, גם מהצד של המתמודדים וגם מהצד של הבוחנים. אתם יוצאים מחדר ועדת הבוחנים בתחושה טובה, אפילו מצויינת. עניתם על הכל, אפילו על שאלת הסימולציה המפחידה, והרגשתם חיבור, קורות החיים שלכם מרשימים, וההמלצות מעולות. אתם בטוחים שהפעם זה זה. ואז מגיעה ההודעה: ״אנו מודים לך על השתתפותך... נבחר מועמד אחר״. הבטן מתהפכת. מה קרה שם? מה פיספסתי? האם זה בכלל היה קשור אליי? ולפעמים מתגנבת גם המחשבה: אולי המכרז בכלל היה תפו

הגיע הזימון לוועדת הבוחנים לתפקיד שכה רצית... הבטן מתהפכת (וטוב שכך!). התחושה הזו, של חוסר הוודאות, של הכניסה לחדר עם 4-5 זוגות עיניים שבוחנות כל מילה, היא טבעית לחלוטין. רוב המועמדים מרגישים בדיוק כך. אבל מה אם הייתי אומרת לכם שאפשר להיכנס לחדר הזה אחרת? עם הרבה יותר ודאות, ידע וביטחון? במאמר הזה אני לא הולכת לתת לכם עוד רשימת טיפים כללית. במקום זאת, אני רוצה לקחת אתכם איתי אל מאחורי הדלת הסגורה, אל הצד השני של השולחן ולהראות לכם את הלך הרוח של הוועדה, את מה שבאמת קורה שם, מ

אמאלה, ועדת בוחנים לתפקיד ניהולי... הלחץ מוכר, והוא אפילו טוב. הוא מסמן שאכפת לכם.ן. אבל כשמדובר במכרז ניהולי בשירות המדינה, הכף מוכרעת במקום אחר לגמרי. הרף גבוה יותר, הציפיות אחרות, והשאלות חודרות עמוק יותר מסתם סיכום קורות החיים שלכם.ן. לא מספיק להראות שעשיתם דברים; צריך להוכיח שיש לכם את היכולת לחשוב, להוביל ולקבל החלטות כמנהלים.ות. כמי שישבה בכמאה ועדות בוחנים, רבות מהן לתפקידים ניהוליים בכירים, וכסמנכ"לית לשעבר במשרד להגנת הסביבה, ראיתי מועמדים מצוינים נופלים בדיוק במקומ

אמאלה, קיבלתי זימון למרכז הערכה! (וטוב שכך...) האימייל הגיע. הכותרת קופצת לעיניים: "זימון למרכזי הערכה – מכרז מספר... בשירות המדינה". הלב דופק קצת יותר מהר, הבטן מתהפכת קלות. אני מכירה את התחושה הזו היטב, גם מהצד של המתמודדים וגם מהצד של המערכת. קודם כל, נשימה עמוקה. הזימון הזה הוא חדשות מצוינות! זה אומר שעברתם.ן את שלב הסינון הראשוני של קורות החיים, שלב טכני וקפדני, ושהמערכת רואה בכם.ן פוטנציאל אמיתי לתפקיד. אתם.ן כבר לא עוד שורה באקסל, אלא מועמדים.ות רלוונטיים. עכשיו מתחילה

חיפשתם "הכנה לראיון עבודה" וכל מה שמצאתם היה על הייטק? אתם לא לבד אמאלה, כמה מדריכים, טיפים וסרטונים יש ברשת על הכנה לראיון עבודה. הקלדתם בגוגל, פתחתם כמה לשוניות, והתחלתם לקרוא. הכל נשמע הגיוני: לחקור על החברה, להכין "נאום מעלית", להתכונן לשאלות מכשילות ולהתלבש "Smart Casual". אבל אז עצרתם לרגע. משהו הרגיש לא מדויק. אף אחד מהמדריכים האלה לא דיבר על מכרז, על תנאי סף, על נציבות שירות המדינה או על ועדה. כולם דיברו על שיחה אישית עם מנהל.ת מגייס.ת בסטארט-אפ, ולא על התהליך שאתם.ן

קורות חיים למכרזים בשירות המדינה? זה סיפור אחר לגמרי. בואו נדבר על הכללים. כתיבת קורות חיים יכולה להרגיש כמו משימה מאתגרת ומתסכלת. אנחנו יושבים.ות מול המסך הלבן, מנסים.ות לדחוס שנים של ניסיון, השכלה וכישרון למסמך אחד, קצר וקולע. ואם זה לא מספיק, האינטרנט מוצף במדריכים, תבניות, טיפים ו"כללי זהב" שלרובם יש מכנה משותף אחד: הם גנריים. הם נכתבו עבור העולם העסקי, ההייטק, השוק הפרטי. אבל מה קורה כשמדובר במכרז בשירות המדינה? כאן, אני אומרת לכם.ן מניסיוני, הכללים משתנים. בתור מי שישבה

אמאלה, קורות חיים... למה המסמך שאתם כל כך גאים בו נפסל על הסף במכרז ממשלתי? אני רוצה רגע לדבר איתכם על תחושת התסכול הזו. השקעתם. ליטשתם. בניתם קורות חיים מרשימים, כאלה שפתחו לכם דלתות בשוק הפרטי. אתם שולחים אותם למכרז בשירות המדינה, בטוחים בעצמכם, ואחרי כמה שבועות של ציפייה – דממה. או גרוע יותר, מייל לקוני שמודיע שלא עברתם את שלב הסינון הראשוני. "אבל איך?" אתם שואלים, "קורות החיים שלי מעולים!". אז זהו, שזו בדיוק הטעות. אתם מגישים מסמך שיווקי למשחק שחוקיו הם משפטיים. קורות חיי

מצאתם מכרז שנראה בול עליכם? רגע לפני שאתם רצים להגיש אמאלה, איזה תפקיד! מכירים את התחושה הזו? אתם גוללים באתר המשרות של נציבות שירות המדינה, ופתאום הוא שם. התפקיד שחיכיתם לו, התיאור שמרגיש כאילו נכתב עליכם ועבורכם, ההזדמנות שאתם יודעים שיכולה להיות קפיצת המדרגה הבאה בקריירה שלכם. הלב מתחיל לפעום קצת יותר מהר, ההתרגשות בשיאה, ואז... אתם פותחים את תיאור התפקיד המלא. פתאום, ההתלהבות מתחלפת בתחושת הצפה קלה. מסמך רשמי, עמוס סעיפים המתארים את התפקיד, חלקם לא ממש מובנים, ניסוחים משפ

אמאלה, הנה מגיעה השאלה... איך עונים על ״מה החיסרון הכי גדול שלך?״ בואו נודה, זו אחת השאלות שמקפיצות את הדופק כמעט לכל מועמד.ת בוועדת בוחנים. הבטן מתהפכת קצת (וטוב שכך! זה מראה שאכפת לכם), והראש מתחיל להריץ תסריטים: מה להגיד? האם להגיד את האמת? אולי להמציא משהו? ואם מה שאגיד יפסול אותי על הסף? בתור מי שישבה בכמאה (כ-100) ועדות בוחנים כבוחנת וכסמנכ״לית במשרד להגנת הסביבה, אני יכולה לומר לכם בוודאות: ראיתי כל כך הרבה מועמדים מעולים, עם קורות חיים מרשימים וניסיון עשיר, שקפאו או נ

המדריך המעשי: 12 טיפים מנצחים שיסייעו לכם לעבור ועדת בוחנים בשירות המדינה הזימון לוועדת בוחנים הגיע. לצד ההתרגשות, אצל מועמדים רבים צפה ועולה תחושת חוסר וודאות המלווה בשאלות רבות: מה בדיוק יקרה בחדר? מה ישאלו אותי? איך אוכל להציג את עצמי בצורה הטובה ביותר? התחושות האלה טבעיות לחלוטין. אחרי שנים של ליווי מועמדים לוועדות בוחנים במסגרת התמודדות במכרזים, אני יודעת שההבדל בין הצלחה לאכזבה טמון פעמים רבות ברמת המוכנות. הכנה יסודית היא המפתח להפחתת לחץ, חיזוק הביטחון העצמי והעלאה מש

הזימון לוועדת הבוחנים הגיע. לצד השמחה על ההתקדמות במכרז, מתחיל לחלחל גם לחץ מוכר: מה ישאלו אותי? איך אציג את עצמי בצורה הטובה ביותר? האם אצליח לשכנע שאני המועמד.ת המתאים.ה ביותר לתפקיד? התחושות האלה טבעיות לחלוטין. שמי מירב שגיא יהודיין, וכסמנכ"לית לשעבר במשרד להגנת הסביבה, ישבתי בכמאה ועדות בוחנים בדיוק מהצד השני של השולחן. במהלך השנים, במסגרת עבודתי ב"הכנה למכרזים בשירות המדינה", הכנתי למעלה מ-350 מועמדות ומועמדים שהרגישו בדיוק כמוכם. אני יודעת מה הוועדה מחפשת, מה עובד ומה

הקדמה: נעים מאוד, אני הייתי בצד השני של השולחן שלום לכם, שמי מירב שגיא יהודיין. במשך שנים רבות, לפני שהקמתי את העסק שלי להכנה למכרזים בשירות המדינה, ישבתי בדיוק בכיסאות שמהם אתם חוששים. בתפקידי האחרון כיהנתי כסמנכ"לית במשרד להגנת הסביבה והשתתפתי בכמאה ועדות בוחנים. ראיתי מועמדים מבריקים קופאים, שמעתי תשובות מתחכמות שפספסו את המטרה, והרגשתי את המתח בחדר בכל פעם שהדלת נפתחה. המדריך הזה נולד מהניסיון הזה ומ-350 מועמדים ומועמדות שהכנתי למכרזים. הוא לא עוד רשימת "עשה ואל תעשה" גנר

רבות נכתב על הרושם הראשוני בוועדות בוחנים ובראיונות עבודה, עד כמה מהר הוא נקבע וממה הוא מורכב. פרופ' מהרביאן מ UCLA מצא במחקרי תקשורת בין - אישית שערך כבר ב 1967 את יחסי ההשפעה על תפיסת רגשות ועמדות במצבי סתירה: 7% - המילים, התוכן 38% - הקול 55% - שפת גוף. אין ספק שלקול תפקיד משמעותי בהחלטה במי לבחור, וככל שיש סתירה בין המסר ("אני מאוד רוצה את התפקיד") לבין האופן בו הדברים נאמרים (בשקט, היסוס וחוסר ביטחון), המסר הלא מילולי לוקח ובגדול. אני פוגשת כל כך הרבה מועמדות ראויות שמגי

הגשתם מועמדות, עברתם את מרכז ההערכה וקיבלתם סופסוף זימון לוועדת בוחנים. לחלקכם זו הפעם הראשונה, חלקכם הייתם בוועדה לפני יובלות והמשותף לכולם הוא שצריך לדעת לקראת מה הולכים ולהתכונן היטב. רבות כתבתי על חשיבות ההכנה המקצועית והאישית להעלאת הביטחון העצמי, תחושת המסוגלות וכמובן על הגדלת סיכויי ההצלחה. בשבוע לקוחה שלי שזכתה במכרז אמרה לי שהעובדה שידעה בדיוק איך נראית ועדה ועל מה להתכונן מאוד עזרה לה, הן בהפחתת החששות, בחיזוק הביטחון וכמובן סייעה לזכייה. קיבצתי את הטיפים החשובים,

🎓 השבוע סיימתי קורס יועצי קריירה של אוניברסיטת בר־אילן ופילת 12 שבועות של למידה בזום בהנחייתה המקצועית של דנה לוקר, עם תמהיל מעניין של...

כי אין לי סיכוי… כי זה "תפור"… כי בעבר זה לא הצליח… וזה כל ההבדל. אז מה עדיף? ברור. לנסות. 💪 לא מושלם? לא בטוח? מפחיד? אכן. מה...

את עובדת מדינה, לא מעט שנים, ובזמן האחרון את מוצאת את עצמך חושבת ואומרת את המשפטים הבאים: "אני כבר שנים באותו תפקיד/אותו משרד/אותו מתח...

דווקא כשהכול נעצר, אפשר וכדאי להתקדם בהכנות לוועדת הבוחנים. המצב עדיין מעורפל, הרבה אי ודאות, חששות מפני העתיד לבוא והלילה הקרוב, דאגה לבני המשפחה, חברים, החיילים שלנו ומעל הכל ל - 53 החטופים בעזה. אבל אנחנו למודי ניסיון (קורונה, מלחמה ועוד) ויודעים שגם אם כרגע התהליכים נעצרים והוועדות נדחות, הכל ישוב ואמן שמהר ממה שנראה לנו. אז מה לעשות בינתיים? איך לנצל את הזמן באופן האופטימלי כדי להגיע הכי מוכנים שאפשר? קיבצתי עבורכם 9 דגשים חשובים: ✅ לקרוא לעומק את תיאור התפקידלשים לב